תוכניות פיקו- קידס: רשימת יעדים חינוכיים

פירוט יעדי תוכניות פיקו קידס 

1. לחנך לערכים, לשייכות לזהות למשמעות ולחשיבות היוזמה והלמידה העצמית לכל אורך שנות החיים.

2. לעורר השראה ולפתוח את הלב ללמידה קונסטרוקטיביסטית, מרגשת ועתירת מוטיבציה. 

3. לאפשר התנסות בחוויה חינוכית טרנספורמטיבית, א-פורמלית, מספקת ואותנטית, מתוך יצירה, סקרנות, חיוניות, זרימה (FLOW) ושמחה.

 4. לאמן בכישורי המאה ה-21: מודעות עצמית, צוותיות, כישורי הצגה ודיבור, יצירתיות, זולתנות, רפלקטיביות, גמישות מחשבתית, מישחוק, יוזמה, שוויון ושיתופיות, חשיבת עתיד, אינטליגנציה רגשית וחברתית, גלוקליות, מיומנויות חקר וגילוי, סתגלנות, רשתיות ועוד)

5. להגביר מסוגלות יזמית תעסוקתית ומנהיגות אכפתית, מבוססת מחקר מדע וטכנולוגיה. (S.T.E.E.E.M + PATHY)

6. לאמן בחשיבה עיצובית (Design Thinking) המשלבת לב ראש וידיים.

7. לפתח אוריינות אתית ולחזק את הנטייה המוסרית והאחריות החברתית לבעיות העולם השעה והזולת ולטפח אכפתיות-אמפטית-גלו-קלית, לתיקון העולם.

8.לטפח ערנות סביבתית, פלורליזם חברתי-תרבותי והכלת גיוון ושונות.

9. לחזק את הקשר השורשי לירושלים.              

יחידה 10- משלחות לחו"ל

במסגרת תוכניות פיקו קידס אנו מוצאים משלחות של תלמידות תלמידים וסגל לחו"ל. למשלחת יש ערך חינוכי משמעותי בהיותה ארוע המצריך הכנה רבה וזוכה לקשב רב ומוטיבציה מקרב התלמידים.

בשנים האחרונות יצאה משלחת של בוגרי תוכניות פיקו-קידס שונות להונג קונג במסגרת תוכנית שהוגדרה כפיקו אמבסדורס. כחלק מהתוכנית התלמידות והתלמידים ויתרו על זמן חופשה בקיץ והשקיעו זמן ומאמץ רב בלימוד תרבות ארץ היעד, בלימוד כישורי הצגה בפני קהל באנגלית ובהכנה ספציפית של מיזמים הקשורים במים ובאנרגיה.
העוצמה של החוויה יחד עם תחושת השליחות והייצוגיות כמו גם היוקרה שנלוותה לבחירתם למשלחת היוו מנוף עצום ללמידה ולתחושת מסוגלות ושייכות.

משלחת נוספת של תלמידות ותלמידי פיקו קידס יצאה ליוסטון שבטקסס, ארה"ב, מדובר בנבחרת רובוטיקה מבית הספר סליגסברג , אשר העפילה לגמר הארצי ומשם לבינלאומי בתחרות FIRST.  
  

חשוב להדגיש כי לא חסכנו מאמצים לוודא שלא מדובר בנציגי משלחת הבאים מרקע סוציו-אקונומי גבוה במיוחד. דווקא עבור ילדים משכבות פחות מבוססות, חלקם עם קשיים בלימודים הפורמאליים היוותה התוכנית חוויה מעצימה ומשנת חיים.

מפת תכנים ותוכנית לימודים

לקראת יציאת משלחת  2019

מה צריך  צוות ההדרכה לדעת, כדי לעשות מה?

1. הכרות עם תוכנית הלימודים של פיקו תוך שימת דגש על ירושלים, חשיבה עיצובית ושפה ערכית כמרכזיות לתפיסה החינוכית.

2. התמקדות ביכולת העברה והטמעת השפה והשיח של פיקו בקרב השגרירים.

3. הבנת הרציונל החינוכי הטרנספורמטיבי של יציאת המשלחת ראה נספח מטרות חינוכיות.

4. הכרות עם ארץ היעד ועם הקהילה המארחת הספציפית (כולל ביקור במשרד החוץ שלנו)

5. מדדי הצלחה וכישלון אישיים שלהם ושל הקבוצה.

6. הכרות עם הלו"ז.

7. הכרות והכנה מול הצוות החינוכי בארץ היעד- ( 2-3 ועידות וידאו להכנה.)

8. זמן הפנאי בארץ היעד כהזדמנות פדגוגית.

9. תיעוד הפעילות. מהם הרגעים החשובים? מדוע?

10. מקרים ותגובות חינוכיים, מצבי חירום רפואיים, נוהלי אבטחה, קשרי הורים

11. הקהילה היהודית ושבת כהזדמנות חינוכית וישראלית.

מה צריכים השגרירים הצעירים לדעת כדי לעשות מה?

א. יחידות לימוד ארץ יעד

1. ארץ היעד של היום במבט רחב.

2. הכרות ספציפית עם העיר בית הספר והקהילה החינוכית בה נהיה, כולל הבנת הכלכלה התרבות הדתות והרגישויות התרבותיות של המארחים.

3. התנהלות יומיומית- איפוא ישנים ואוכלים, מה מותר מה אסור בבית המלון, מתי ומהן פעילויות הפנאי?.

4. מזג אוויר והערכות אליו

5. תחבורה תקשורת ואינטרנט בארץ היעד וביננו במהלך השליחות

6. הקהילה היהודית והיחס לישראל בארץ היעד.

ב. איך נערכים לנסיעה?

הערכות אישית: הכנת רשמ"צ , מהי ויזה ומדוע היא נדרשת?

ביגוד ייצוגי

מזון מותאם אישית (אלרגיות, כשרות, צמחונות וכו')

בריאות חיסונים בטיחות ועניני מגדר ופלורליזם.

הכרת המסלול- התמצאות במרחב ובמפות.

מתנה ישראלית ואישית למארחים.

לימוד של 10 מילים בשפת ארץ היעד.

שגרירות, מנהיגות וייצוגיות. הכשרה ותיאום ציפיות.

ג. העשרה בנושא המייקאתון\האקאתון במתודולוגיה של חשיבה עיצובית

אמפטיה, הגדרה, רעיונאות ומחקר, אב-טיפוס, בדיקה ויישום.

ד. פסיכולוגיה חיובית

מוטיבציה חוסן וצמיחה מכישלונות

נימוסים ודרך ארץ

מיומנויות המאה ה 21

עבודה בצוות עם שותפים מארחים  מה האתגרים איך מתגברים עליהם(כולל באמצעות טכנולוגיה אפליקציות תרגום וכיו"ב)

כישורי הצגה מול קהל באנגלית  (TALK LIKE TED) וכן מיומנות בדיבור ישיר קצר מדויק ומעובד כמו בנאום מעלית קצר (Elevator Pitch) וכן סדנא מצולמת של עמידה בפני קהל והצגת מסרי פיץ'

ישראל כאומת הסטארטאפ

מהו סטארט אפ בכלל? כיצד ישראל כמדינה חדשנית התחילה את דררכה עם חדשנות שאיננה הי טק בהקמת היישוב והתעשיות? מהם מרכזי מו"פ של חברות גדולות ומדוע ישראל הפכה למעצמת סטארט אפ? מהם ערכי החוצפה והתכלס המאפינים את ההי טק הישראלי? ומה זה בעצם אומר לתוכנית שלנו כשליחים שגרירים? כיצד הסינים תופסים את עצמם?  Scale up Nation

מטרות חינוכיות בהוצאת המשלחת

1. לגבש קאדר של מנהיגות מקרב משתתפי תוכניות פיקו קידס סביב חווית שליחות מעצבת ועוצמתית.

2. להעמיק את תחושת המסוגלות היזמית ואת עולם התוכן של המשתתפות והמשתתפים בתחומי הדעת השונים של התוכנית: מייקינג,חשיבה עיצובית, יצירתיות, מים ועוד.

3.להכיר למשתתפים באופן בלתי אמצעי עולם יזמות ומייקינג בארץ אחרת ולאפשר להם ללמוד על הדומה ועל השונה.

4. להביא ליצירת קשרים בינאישיים ביו משתתפות ומשתתפים (פנים קבוצתיים ובין קבוצתיים) כחלק מעיסוק חוצה יבשות בפתרון יזמי של סוגיא אקוטית לאנושות כמו מחסור במים.

5.לפתח כישורי מנהיגות בעולם גלובלי תוך כדי תהליך ההכנה לנסיעה ולהתנסות בהם בתנאי אמת  כחלק מהיותם שגרירים מייצגים ומציגי תוכן.

6. לפתח יכולות בינלאומיות של הסגל בתחומי ההדרכה והתוכן.

7.לבחון שת"פים חינוכיים אפשריים בין תוכניות פיקו קידס בארץ לבין העשיה המקומית בארץ היעד.

8. לבנות ערוץ חינוכי וזהותי של פעילות יזמית חדשה ומעצימה, מבדלת וייחודית לתוכנית פיקו קידס.

עוד על תוכנית השגרירים Pico Ambassadors

יחידה 9 - האקאתון ומייקאתון

האקאתון הוא אירוע יזמות חברתי ואינטנסיבי מובנה, האורך בדרך כלל בין 24-72 שעות, מטרתו המרכזית היא לבצע תהליך מואץ של חדשנות ויזמות בצוותי חשיבה ועשיה ולהמציא מוצר או שירות חדשני עם תום הארוע.

ההאקתון שלנו בפיקו-קידס, הוא ארוע שיא המפגיש בין תלמידים, מנטורים, הורים, נציגי חברות מסחריות והי טק וכמובן תלמידות ותלמידים עמיתים מתוכניות שונות של פיקו קידס בירושלים. מחזה שגרתי של האקאתון מציג תמונה של תלמידות ותלמידים ממערב העיר וממזרחה, חילוניים ודתיים, צעירים ומבוגרים כשכולם ממוקדי משימה בחשיבה הצוותית ובלוח הזמנים המדוד.

תוצר מצוי של האקאתון יכול להיות אפליקציה או אתר אינטרנט או אב טיפוס של משחק מחשב חדש. ההאקתון מלווה בדרך כלל בתהליך תחרותי עם שופטים ופרסים כדי לתמרץ את המשתתפים. 

לא רק קוד

מייקאתון הוא סוג של האקתון המערב תהליך של עבודה בידים. בדרך כלל מדובר ביצירת אב טיפוס תלת מימדי, מוצר מוחשי הכולל חומרה ותוכנה ובדרך כלל כזה הבא להציע הדמיה של מוצר חדש ומועיל.

ההאקתונים והמייקאתונים שאנו יוזמים, לעיתים גם בשותפות עם מוסדות אחרים הם במובן מסוים ארועי שיא בעלי משמעות חינוכית טרנספורמטיבית עבור המשתתפים. (ניתן להשוות את העוצמה החינוכית והרגשית שלהן לארועי חודש ושבת הארגון בבני עקיבא כשהשבט החדש מקבל את שמו או לאירועי שיא מקבילים בתנועת הצופים) .

הנה דוגמאות אחדות להאקתונים ומייקאתונים שקיימנו לאחרונה.

האקאטון רובוטיקה  https://vimeo.com/253567268

מייקאתון בנושא מים,https://vimeo.com/295809188    

מייקאתון בשיתוף אלי"ן https://vimeo.com/295806088

אנו משקיעים מאמץ רב ומשאבים ניכרים כדי להפוך את זמן הפעילות המשותפת לחוויה המותירה רושם עמוק ובלתי אמצעי על התלמידות והתלמידים המשתתפים.

ההאקתונים והמייקאתונים הם ארועי שיא בהם מותכים יחדיו ערכים וחוויות חינוכיות בעלות אופי טרנספורמטיבי. המשתתפות והמשתתפים חווים בעוצמה את חדוות היצירה, באווירה של תחרות מתגמלת, ערכי היסוד של חקר וגילוי משתלבים בסקרנות אישית ובתהליכי יצירת אבות הטיפוס ראש לב וידים, לכולם מסביב איכפת לדייק להצליח ליצור, כולם חשים את השייכות לקהילה הירושלמית היוזמת האמפטית השואפת להצטיין ולהציג בדרך נאותה את פתרונותיה לאתגרים השונים. סגל המורים ההורים ובמיוחד המנטורים מעצימים סביבת למידה חקרנית שבה כל משתתף הוא חלק מצוות לומד, חושב, חוקר ויוצר. ריטואל חלוקת הפרסים בתום תהליך השיפוט מהווה סיום חוויתי משמעותי לזוכים ותחילתו של תחקיר מקצועי למי שטרם הצליח להצטיין. כי ככה זה ביזמות נכשלים לא מעט עד שמצליחים אבל בדרך לומדים המון.

  מניהול ארועי מייקאתון והאקתון במשך השנים יכולנו לראות ממש בעין איך תלמידות ותלמידים משתפרים

 מארוע לארוע , משנה לשנה בכל הפרמטרים. בריכוז, בניהול הידע הזמן האישי והדינמיקה הקבוצתית, במעבר בין שלב ההכרזה על האתגרים לשלב החקר והגילוי, במיומנויות הידים היוצרות את אבות הטיפוס, ביכולות ההצגה ביצירתיות של הפתרונות ובהבנה מה מעניק את הפרס כלומר מהו מענה מעמיק מפורט ומוצלח לאתגר.

זו חוויה חינוכית בעלת איכויות טרנספורמטיביות, המערכבת לב ראש וידיים ומציתה זיק של ברק יצירתי בעינים, אצל כולם, צעירים כמבוגרים.

יחידה 8 חשיבה עיצובית (Design Thinking) מתקנת עולם

חשיבה עיצובית היא שיטה מעשית ויצירתית לפתרון בעיות שנהגתה באוניברסיטת סטנפורד ומזוהה כיום עם סוכנות העיצוב המובילה בעולם IDEO.

זוהי שיטת חשיבה ויצירה המשלבת אמפטיה בתהליך דמיון מציאות-חלופית ופתרון בעיות, יצירתיות בהפקת תובנות ופתרונות, ורציונליות מדעית בניתוח והתאמה של מגוון פתרונות לבעיה אותנטית נתונה.

תהליך החשיבה מתחיל ביעד (מצב עתידי משופר) במקום בפתרון בעיה ספציפית. גישה זו שונה מהשיטה המדעית האנליטית, שמתחילה בהגדרה מקיפה של כל הפרמטרים בבעיה על מנת ליצור פתרון. חשיבה עיצובית היא תהליך שכולל צבירה ובניה איטרטיבית של רעיונות, ללא הצבת גבולות.  בשלב סיעור המוחות (brainstorming)כאשר אין גבולות מוגדרים, המשתתפים חוששים פחות מכישלון וביקורת מעמיתיהם, ומעודדים השתתפות רב-תחומית ושימוש במקורות מידע מגוונים ככל שמתאפשר. הביטוי "לחשוב מחוץ לקופסה" מתאים לתיאור שלב סיעור המוחות, בו מוזמנים המשתתפים לגלות אלמנטים נסתרים ולא ברורים במצב הקיים, ולגלות את הנחות היסוד המוטעות.

בפיקו קידס אנו משתמשים בחשיבה עיצובית הכוללת 6 שלבים: 

אמפטיה, הגדרה, רעיונאות ומחקר, אב-טיפוס, בדיקה ויישום.

אנו משתדלים לשלב בכל אחת מהפעילויות החינוכיות שלנו רכיבים מן השיטה או את כולה.

לפניכם 2 יחידות לימוד מוצעות להפעלה חינוכית. האחת "יחידת המסע לחשיבה עיצובית" והשניה "יחידת בית המדרש לחשיבה עיצובית" היחידה הראשונה מתנהלת כמסע בין תחנות והיחידה השניה מאופינת בגישה דיאלוגית בית מדרשית.

            יחידת הלימוד המסע החוויתי לחשיבה עיצובית מתקנת עולם

 מטרת היחידה החינוכית הזו היא להעניק למורים חוויה תהליכית של "חשיבה עיצובית מתקנת עולם" מבית מדרשה של אוניברסיטת סטנפורד.

המשתתפים עוברים בחמש תחנות השונות של התהליך כדי להתנסות כאנשי מקצוע בחוויה שאותה יוכלו לתווך לתלמידיהם.

התחנה הראשונה כוללת בחירה של בעיה (ממאגר קיים) ויצירת תהליך של למידת חקר מעוררת אמפטיה הנובעת מהתוודעות מעמיקה לתוצאות שהבעיה יוצרת לבני אדם.

הנה כמה דוגמאות לבעיות שמצאנו כיישומיות ופוריות לתהליך: 

אקלים ואסונות טבע

בצורת, שיטפונות ומפולות בוץ, רעידות אדמה, גלי צונאמי, שריפות יער , חום או קור קיצוניים, זיהום והרס הטבע.

מזון

מידבור, זריקת מזון, רעב, זיהום מקורות מים, העדר בטחון תזונתי.

אלימות

בריונות ברשת ושיימינג, טרור ביולוגי, מלחמות וקונפליקטים, התעללות ופגיעה בחלשים.

התמכרויות

אלכוהול, סמים, אופאידים, הימורים, משחקים.

בריאות

מגיפות השמנה סוכרת סרטן , בדידות , חרדה ודיכאון, מוגבלויות ונכויות.

כללי

בטיחות אישית, תאונות עבודה, בעיות הנובעות מטכנולוגיה- בינה מלאכותית כסכנה, אבטלה ושיעמום, העדר קורת גג, , בטחון אישי, העדר שיוויון, אפליה, גזענות, תאונות דרכים , פגיעה בבעלי חיים והכחדת מינים, מחסור באנרגיה, בזבוז משאבים,עישון, פשיעה, בערות, אשפה.

התחנה השניה במסע כוללת התמקדות וניסוח מדויק של הבעיה הספציפית או הרכיב בבעיה הספציפית שאותה שואף היזם-חוקר לפתור.

התחנה השלישית כוללת איתור פתרונות קימים, סיעור מוחות עם עמיתים לגבי יעילותן ותקפותן של הפתרונות הקימים ואפשרות של העלאת פתרונות חדשים.

התחנה הרביעית כוללת תיכנון תהליך ובנית אבי טיפוס פיזיים שיאפשרו ליזמים החוקרים והמעצבים פתרון לבחון את ישימות הפתרון שלהם.

התחנה החמישית כוללת התנסות מעשית בפתרון והתבוננות רפלקטיבית במה שנלמד.

זמן	נושא	פעילות	חומרים
15  דקות	פתיחה ובחירת הבעיה	העמיתים יבחרו בעיה שנחשבת בעיניהם כבעיה ה"בוערת" בעולם ויקיימו תהליך חקר אמפתי.
30 דקות	ניסוח הבעיה באופן מדויק	העמיתים ידייקו את הבעיה והמשמעויות שלה.
15 דקות	איתור פתרונות קיימים	העמיתים יעלו מגוון רעיונות לפתרון ויבחנו פתרונות קיימים.
20 דקות	בניית אב טיפוס	לאחר בחירת הפתרון הרלוונטי, העמיתים יבנו אב טיפוס המאפשר בחינה של הפתרון.
20 דקות	הצגת הפתרון ודיון רפלקטיבי	העמיתים יציגו אב טיפוס לפתרון הבעיה. העמיתים יקיימו דיון רפלקטיבי על תהליך החשיבה העיצובית, בעקבות ההתנסות.

שלב א': פתיחה        

העמיתים יתחלקו לקבוצות של 3 משתתפים. כל קבוצה עוברת בכל התחנות. המשתתפים מתבקשים לתעד את הדיונים שהתנהלו בקבוצה.

בכל תחנה יחכו לעמיתים לוחות גדולים שעל גבם הם יתעדו את תהליך החשיבה והפיתוח.

שלב ב: בוחרים בעיה

התחנה הראשונה כוללת בחירה של בעיה (ממאגר קיים) ויצירת תהליך של למידת חקר מעוררת אמפתיה הנובעת מהתוודעות מעמיקה לתוצאות שהבעיה יוצרת לבני אדם.

• מדוע נבחרה הבעיה? כיצד הבעיה הזו משפיעה על האנשים הסובלים ממנה?

שלב ג': ניסוח והגדרה מדויקים

התחנה השניה כוללת התמקדות וניסוח מדויק של הבעיה הספציפית או הרכיב בבעיה הספציפית שאותה שואף היזם-חוקר לפתור.

שלב ד: איתור פתרונות קיימים

התחנה השלישית כוללת איתור פתרונות קימים, סיעור מוחות עם עמיתים לגבי יעילותן ותקפותן של הפתרונות הקיימים ואפשרות של העלאת פתרונות חדשים.

• מה כבר נוסה?
• מה עדיין לא נוסה? מדוע?
• מה צריך שיקרה?

שלב ה: בניית אב טיפוס

התחנה הרביעית כוללת תיכנון תהליך ובנית אבי טיפוס פיזיים שיאפשרו ליזמים החוקרים והמעצבים פתרון לבחון את ישימות הפתרון שלהם.

שלב ו: התנסות מעשית והתבוננות רפלקטיבית.

התחנה החמישית כוללת התנסות מעשית בפתרון והתבוננות רפלקטיבית במה שנלמד.

לאחר הצגת הפתרון ננהל דיון רפלקטיבי על תהליך העבודה:

• מה מאפיין תהליך כזה?
• מהן הנחות היסוד המניעות את האופן שבו מתנהל תהליך החשיבה?
• מה האתגרים שתהליך זה מביא לפתחנו?
• מה תהליך זה מאפשר?

להלן דוגמא:

עדי הינה תלמידה המשתתפת בתוכנית המייקרס של פיקו-קידס.  היא בחרה לעסוק בבעיית מחסור המים באפריקה. היא מצאה שישנם מאות כפרים שפרנסתם בחקלאות ושהינם מרוחקים כ 15 ק"מ ממקור מים נקיים או מחוף ים. בכפרים אלו הנשים צועדות רגלית ונושאות על ראשן עשרות ליטרים של מים המשמשים גם להשקיה וגם לצריכה עצמית לשתיה, רחצה, כביסה ונקיון. עדי העמיקה בחקר ובגילוי והבינה עד כמה המחסור במים זורמים מייצר בעיות של זיהום ומחלות, יבולים שנהרסים, קושי עצום ובעיות פרקים לנשים, עוני וחוסר ביטחון תזונתי, קונפליקטים בין שבטים ועוד ועוד.

לאחר שבחנה שיטות שונות הגיעה עדי למסקנה כי יש לה רעיון מקורי לפתרון חדשני. היא רוצה להקים מגדל מים ענק בסמיכות לכמה שיותר כפרים כאלו עם מערכת צינורות היכולים להזרים את המים ישירות למרכז כל כפר. ההזנה של המגדל שבראשו מיכל ענק תתבצע על ידי נחיל רחפנים שימלאו דליים וישפכו את המים לתוך המיכל הענק.

הרחפנים הללו פעילים כבר על ידי חברת הובלת תרופות אירופאית הממומנת על ידי הבנק העולמי אך הם מושבתים בלילה. עדי מתכננת שהם יקחו מים ממאגר מים נקיים ויעבירו אותם אל מגדל המים במהלך הלילה ובבוקר תושבי הכפרים יוכלו לצרוך את המים שנאגרו במיכל. המגדל יהיה למעשה מתקן החלוקה של המים.

עדי רוצה לבדוק את ישימות הרעיון מצד התוכנה בשני היביטים: האחד: האם ניתן לתכנת וסת שיאפשר הגדרת כמות מים לכל כפר לפי צרכיו וגודלו והשני: האם רחפנים אכן יכולים למלא דליים של מים בשיטתיות של שולית הקוסם. לשם כך היא מתכננת סוג של ניסוי בבריכה העירונית באמצעותו ינועו שני רחפנים עם דליים קטנים (0.5 ליטר) וימלאו מיכל של 10 ליטר.  

ככל שניתן משימה זו תיהפך למשימה קבוצתית וביחד יבחנו המשתתפים את ישימות הפתרון בעולם האמיתי. הדיון הרפלקטיבי במה שהושג או שיש עדין להשיג יחתמו בשלב זה את מעגל החשיבה העיצובית בהתנסות יזמית זו.

יחידת הלימוד "בית המדרש לחשיבה עיצובית"

ביחידת לימוד זו מוזמנים העמיתים להתנסות בתהליך החשיבה העיצובית באווירה ובסגנון עיון ודיון בית מדרשי כדרך להתמודדות עם בעיות המאפיינות את ירושלים.

זמן	נושא	פעילות
20 דקות	הצגת הבעיה והעמקה	העמיתים יתחלקו לקבוצות קטנות ויבחרו בעיה המאפיינת את העיר ירושלים ויציגו את הבעיה בקבוצה ואחר כך במליאה.
30 דקות	הגדרת הסוגיה והפתרון המצופה	בעקבות הדיון במליאה, העמיתים יגדירו את הסוגיה ואת הפתרון המצופה.
15 דקות	רעיונות לפתרון	בחזרה לקבוצות הקטנות: העמיתים יעלו מגוון רעיונות לפתרון
20 דקות	אב טיפוס	לאחר בחירת הפתרון הרלוונטי, העמיתים יבנו אב טיפוס המאפשר בחינה של הפתרון
20 דקות	בחינת הפתרון ויישומו	העמיתים יציגו את אב הטיפוס במליאה ויתקיים דיון בפתרון המוצג ואופן יישומו בשטח.

שלב א- הצגת הבעיה והעמקה:

העמיתים יתחלקו לקבוצות. כל קבוצה תתבקש להגדיר בעיה אחת המאפיינת את העיר ירושלים. (10 דקות)

ההגדרה צריכה להיות קצרה וממוקדת.

לאחר הגדרת הבעיה העמיתים יציגו במליאה את הבעיה במטרה להיעזר בקבוצה כדי להבין לעומק את מאפייני הבעיה, ההשפעה שלה על בני האדם החיים בעיר ירושלים והתוצאות ברמת הפרט וברמת החברה.

שאלות להכוונה:

❖      עם מה צריך להתמודד?

❖      במה צריך להתחשב?

❖      מה יאפשר את…

❖      מה מונע את…

❖      למה?

❖      האם יש דפוס שחוזר על עצמו?

❖      האם יש קשרים לנושאים דומים/אחרים?

●        חשוב לשים לב שבשלב זה המטרה היא לפתוח את מגוון האפשרויות. תפקיד המנחה בשלב זה הוא לעודד את העמיתים להשתתף, לאתגר ולהוסיף. התערבות של "כן, ועוד" ופחות "כן, אבל"

שלב ב- הגדרת הסוגיה והפתרון המצופה:

בשלב זה כל קבוצה חוזרת להתכנס ומדייקת את ניסוח הסוגיה ואת הפיתרון אליו היא שואפת.

שאלות להכוונה:

❖      מה למדנו מהדיון במליאה?

❖      אילו כיוונים התחדשו לנו?

❖      מה צריכים להיות סדרי העדיפויות שלנו?

❖      מה יגרום לפרויקט שלנו להצליח?

❖      מה המכשולים הקיימים?

שלב ג- רעיונות לפתרון:

בשלב זה כל אחד מחברי הקבוצה יתבקש לכתוב רעיונות לפתרון. המשתתפים מוזמנים להיעזר בדמיונם אך יש לנמק את הרעיונות.

שלב זה נועד על מנת לאפשר גיוון של רעיונות חדשים שאינם מתיחסים דווקא לפתרון בעיות אלא דווקא לדמיון של מציאות חלופית ("מה אם..."   WHAT IF ). לאחר מכן כל אחד מחברי הקבוצה ישתף בפתרונות.

שאלות להכוונה:

❖      מה הפיתרון שאליו אנו שואפים?

❖      אילו פתרונות קיימים מסביב לבעיה הזו?

❖      איך הפתרון הזה משרת את הצרכים שאליהם אנחנו מכוונים?

        כאמור, בשלב זה חשוב לאפשר סיעור מוחות חופשי עד כמה שאפשר, ללא שיפוטיות.

  

שלב ד- אב טיפוס

לאחר שלב הרעיונות כל קבוצה מתכנסת לפתרון אחד שאותו תציג במליאה. בשלב זה הקבוצה תצטרך לייצר אב טיפוס לפתרון הבעיה. שיאפשר בחינה של הפתרון ויישומו.

שלב ה- בחינת הפתרון ויישומו

כל קבוצה תציג את הפתרון שאליו היא הגיעה ואב הטיפוס שיצרה.

יתקיים דיון משוב במליאה על כל אחד מאבות הטיפוס שיוצגו.

שאלות להכוונה:

❖      מה יהיו מדדי ההצלחה?

❖      מה ניתן לשפר?

❖      אילו יעדים לא הושגו?

❖      מה עוד ניתן להשיג?

❖      מה יכול לעזור על מנת לשפר את התוצאות?

❖      האם יש מדדים שלא חשבנו עליהם?

ערכי פיקו קידס הקשורים ביחידה זו:

יצירתיות,  אמפתיה , מנהיגות אחראית,  יזמות, גלוקאליות.



לינקים להעמקה:

הרצאת TED מרתקת של טים בראון על תפקידה הגבו של החשיבה העיצובית (יש כתוביות בעברית) 

קורס מזורז של סטנפורד המדגים סדנת חשיבה עיצובית לבתי ספר. 

דוגמאות להטמעת תוכנית חשיבה עיצובית לגילאי בית הספר היסודי.

נייר מביס את הפלסטיק? הרצאת TED נהדרת המדגימה תהליך של חקר גילוי אמפטי לסביבה