במהלך שנות ההתנסות בתוכניות פיקו השונות, שמנו לב כי העיסוק
בתהליכי יצירה, מבוססי חקר וגילוי קבוצתיים ובתנאי לחץ ותחרות, מזכירים אווירה
תוססת של בית מדרש תלמודי.
היות שאנו סבורים כי העיסוק בעתיד ובחדשנות טכנולוגית נעשה עמוק
ומשמעותי יותר כשהוא משימתי, מחובר לערכי תיקון העולם, להוויה הירושלמית ולשורשים
התרבותיים של המשתתפים החלטנו להקדיש לנושא תשומת לב וכך עלתה ובאה יחידת
ה"תלמוד, תכל'ס חוצפה".
יחידה זו מציעה עיון ולימוד של סיפור או סוגיא תלמודית קצרה
בצוותא. זו בעצם הזדמנות למפגש עם מסורת הויכוח התלמודית שמאפיניה דומים ומוכרים
למורים ותלמידים מתרבות השיחה והיצירה הישראלית.
ביחידה זו אנו מבקשים לחוות ביחד חוויה של ויכוח מכבד, מוסרי
ונוגע לבעיה אותנטית בעולם הדורשת עבודת צוות למציאת פתרון הולם. ממש כמו שקורה
ביוזמות חדשניות הנדונות בתוכניות השונות שלנו.
ביחידת לימוד זו אנו מכוונים ל:
1.הכרות עם המימד המוסרי
תכליתי העומד בבסיס הויכוח התלמודי.
2.
הבנת הקשר שבין הסגנון התלמודי (בית המדרש) לבין הסגנון הישראלי המודרני.(סיעור
מוחות במייקאטון או בסטארטאפ)
3.התנסות
באמפטיה לעמדה מנוגדת ויכולת רטורית להמשיג ולהכיל את השונה בקבוצה.
4.
חשיבות החתירה למשמעות האמת במרכז הדיון על חשבון הענות לסמכות.
5.
ענווה המתפתחת מהכרת מרכזיותם של יחסי האנוש בתהליכי היצירה הקבוצתית ושכיחותו של
הכישלון.
מן התלמוד אל הסטארט-אפ
תיאור
היחידה החינוכית:
לימוד
של סיפור תלמודי קצר, המעלה דילמה מוסרית ופרקטית בעלת משמעות לחיי אדם. הרעיון
בתרגיל הוא להפגיש את הלומדים עם המימד הדליבירטיבי-דיאלוגי של המסורת התלמודית
ולהראות כיצד המחשבה היצירתית והדיאלוגית פוגשת דילמת חיים אקוטית המחייבת פעולה
בסד זמן נתון.(תכל'ס).
הנה
הסיפור:
"שניים שהיו מהלכים בדרך, וביד אחד מהן
קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים, ואם שותה אחד מהם מגיע ליישוב.
דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם, וימותו, ואל
יראה אחד מהם במיתתו של חברו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: "וחי אחיך
עמך": חייך קודמים לחיי חברך."
תלמוד
בבלי, בבא מציעא, סב עמוד א.
הסיפור
עוסק במצב של מחסור במים המתנגש עם ערכי הרעות והאחריות לחיי הזולת ולחייך שלך.
הדיון אמנם מתחיל בתלמוד אך נמשך עד ימינו ומבטא תרבות של חשיבה, מחלוקת, טיפוח
דעת וכושר ויכוח עיניני המתגלים כחיוניים לקיום מוסרי בעולם ולפיתוחו של כל מיזם
יצירתי מתקן עולם.
יש
הסבורים כי התרבות התלמודית המוטמעת בחברה היהודית מזה אלפי שנים חלחלה אל תרבות
הסטארט-אפ הישראלית והפכה להיות אחד מסימני ההיכר המובהקים שלו. על כך נרחיב בהמשך.
משך
הזמן להעברת היחידה:
60
דק' בלימוד כיתתי או 75 דק' כולל חלק בחברותא.(מומלץ)
מטרות
חינוכיות-הסבר למדריך\מנטור:
העיון
והלימוד של הסיפור התלמודי עם התלמידים בצוותא זו בעצם הזדמנות למפגש עם מסורת
הויכוח התלמודית שמאפיניה דומים ומוכרים לתלמידים מתרבות השיחה והיצירה הישראלית.
הסיפור התמציתי קל להבנה והויכוח הערכי שלו מתרחש בתוך סיטואציית חיים אותנטית
המתארת התנגשות בין ערכים חיוביים המחייבים שיפוט ערכי ופעולה אקטיבית בזמן נתון.
אפשר
לקרוא את הסיפור קריאה כיתתית ולקדם דיון עם כולם ואפשר גם לפצל לחברותות של שני
לומדים ולאפשר לתלמידים לעסוק בפתרונות השונים ואחרי כרבע שעה לחזור למליאת הכיתה.
הנה
כמה היביטים חינוכיים הקשורים בפעילות זו:
אמפטיה
הסיפור
מאפשר לבחון את גבולות ערכי הרעות והאחריות שיש לכל אחד מן התלמידים על חייו ועל
חיי הזולת. הנסיון מלמד שהתלמידים נהנים מן האפשרות לזהות את עצמם עם אחד הצדדים
בסיפור ולנמק באינטנסיביות מדוע זו הבחירה הראויה. הפוטנציאל החינוכי של הטקסט
מאפשר למורים להנחות את הלומדים לבחור את הבחירה ההפוכה ולטעון את ההגיון שלה.
למשל אם תלמיד בחר באופציה שאחד מן השניים ישתה את המים והשני ימות, אפשר לעמת
אותו עם השאלה כיצד היה בוחר לספר לבני משפחת חברו על מה שאירע וכו' היכולת להביא
לא רק את הראש אלא גם את הלב לדיון היא מיומנות חיונית ביותר בתוכנית פיקו. ( אותה
אנו מחדדים אגב גם במודל החשיבה העיצובית (Design Thinking)
ערכי
הרעות
ערכי
הרעות, האחריות והערבות ההדדית עולים לדיון בסיפור ונפתחים מחדש לעיון בעקבות סכנת
החיים. בהקשר זה ראוי לציין כי מחקרים שונים מצביעים על כך כי אחד מהגורמים
המשמעותיים ביותר לכישלון חברות סטארט אפ הוא יחסי אנוש עכורים בין היזמים.
יזמות, חדשנות ופריצות דרך
יצירתיות אינן מתרחשות בואקום אלא דווקא במסגרות אנושיות בהן יש חשיבות רבה ליחסי
האנוש. אפשר להצביע על השורש ח.ב.ר כעומד בבסיס תיאור חברות בינאישית כמו גם
התאגדות מסחרית בחברה. וכן על הקשר שבין יצר ויצירה. בהקשר זה אפשר גם להזמין את
התלמידים להמחיז כיצד תראה השיחה האחרונה בין השניים המהלכים במדבר לפי כל בחירה
שיעשו.
ביטול
ההיררכיה
אל
מול הדילמה בה נתונים חיי האדם מתבטלת כל היררכיה ניהולית ונפתחים מחדש קשרי
הקנין. למשל לא ברור שזה ששמר על המים שלו ימשיך להחזיק בבעלותו על המים הללו במצב
מסכן החיים החדש שנוצר בגלל הערבות ההדדית לחיי חברו. בפרויקטי פיקו העוסקים למשל
בבעיות אנרגיה או מים החיוניים לחיי אדם נפתחות מחדש סוגיות כאלו כמו למי למשל יש
בעלות על משאבי טבע כשחיי אדם בסכנה והאם בעלי רכוש רשאים להחזיק בקנינם ועד איזה
גבול? עד כמה נתונים כח וסמכות מוסרית בידי מוסדות השלטון להפקיע משאבי טבע במצב
של מחסור וכיו"ב. האם אפשר להגן בפטנט על גילוי ד.נ.א וכו' חשוב שהתלמידים
יבחנו את ההיבט הקניני,מוסרי חברתי הזה.
ביטול
ההיררכיה מתרחש אגב בעוד מימד וזהו בתהליך הדליברטיבי עצמו המתבטא גם בטקסט וגם
בלימודו. כלומר אין כאן משמעות להיותו של משתתף בדיון רב או מורה או תלמיד. מה
שעומד במרכז זהו הדיון המוסרי האקוטי הנוגע לחיי אדם ולא סמכותו או השכלתו של
משתתף בדיון. לרבים הסיטואציה הזו מזכירה הוויה של חברות סטארט אפ ישראליות בהן
למתבונן מן החוץ (במיוחד אם הוא מערבי או אסיאתי) נראה שהעובד הזוטר המתווכח
בקולניות עם הממונים עליו בדיון יומיומי הנוגע למוצר או לניהול הסטארט-אפ מתנהג
ללא כל כבוד, משמעת או הכרה ההיררכיה בחברה.("חוצפה") בעוד שבפועל
עמיתיו ומנהליו רואים בהתנהגותו גילוי של אחריות לעתיד החברה, איכפתיות ואף מידה
של קולגיאליות נאמנות ומקצוענות ראויים לשבח.
מחסור
כבסיס לחדשנות
יש
הסבורים כי חלק מן החדשנות הישראלית היצירתית ביותר נבע מהתמודדות עם מחסור. כך
למשל סיפורה של חברת נטפים שפיתחה את מודל הטפטפות בשל הצורך לקיים חקלאות
במדבר.אפשר לדון עם התלמידים על דוגמאות נוספות בהן מחסור בזמן, עקה אישית, חברתית
או משאבית מביאים ליצירת פתרונות חדשניים יצירתיים (פתרונות צבאיים, רפואיים וכיו"ב)
תוצרים
מצופים:
1.הכרות
עם המימד המוסרי תכליתי העומד בבסיס הויכוח התלמודי.
2.
הבנת הקשר שבין הסגנון התלמודי לבין הסגנון הישראלי המודרני.
3.התנסות
באמפטיה לעמדה מנוגדת ויכולת רטורית להמשיג ולהכיל את השונה.
4.
הכרת מרכזיותם של יחסי אנוש בתהליכי היצירה הקבוצתית.
ערכי
פיקו-קידס הקשורים בתרגיל:
אמפטיה,
רגישות מוסרית, עבודת צוות,יכולת הבנה והכלה של עמדות ודעות מנוגדות, דיאלוג ערכי,
איתגור מחשבתי, חשיבה יצירתית על פתרונות מחוץ לקופסא.
הרחבה פדגוגית ליחידה
במסגרת היחידה ניתן לשלב גם עיון בקטע קצר מדבריו של יוסי ורדי שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של מגזר ההי טק, המדגיש את הרכיב היהודי-מסורתי, תרבותי וסולידרי העומד לדעתו בבסיס ההצלחה של אומת הסטארטאפ.
ציטוט מדבריו של היזם והמשקיע הישראלי יוסי
ורדי,
מדור המייסדים של האינטרנט הישראלי ,
מתוך הספר "אותך אני מחפש", אנתוני דיוויד , הוצאת ספרי
עליית
הגג, תל אביב 2012, עמ' 15
לינקים להעמקה: הרצאת TED על המתח שבין לימודי STEM ומדעי הרוח.
על ספרו של אלחנן נאה- "אפשר אחרת" החשיבה היוצרת של התלמוד.
ספרו של איציק ירקוני על החוצפה הישראלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה